האם אנו נידונים פעם בשנה, או בכל יום?
הגמרא אומרת:
״כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים״ מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכפורים. (בצה 16א)
אבל במקום אחר, רבי יוסי אומר:
״אדם נידון בכל יום״ אדם נידון בכל יום. (ראש השנה 16א)
אז איזה מהם נכון?
החסידות מסבירה ששניהם נכונים.
בראש השנה וביום הכיפורים, ה' קובע את הברכה והפוטנציאל הכללי שאדם יקבל בשנה הבאה.
אבל הברכה הזו עדיין צריכה לרדת לחיי היומיום שלנו.
לכן בכל יום יש, במובן מסוים, דינוס נוסף: האם הברכה שכבר ניתנה לשנה זו תתגלה באמת בצורה מעשית, דרך בריאות, פרנסה, הצלחה, משפחה, ודברים אחרים שאנחנו צריכים?
זה גם עוזר להסביר מדוע אנו מתפללים בכל יום על דברים כמו בריאות ופרנסה. אם הכל כבר נקבע בראש השנה, למה ממשיכים לבקש?
כי אנו מבקשים מה' שהברכה שכבר הוכנה לנו לא תישאר רק כפוטנציאל רוחני, אלא שתירד ותהפוך לטוב אמיתי ונראה בחיינו.
ראש השנה קובע את הפוטנציאל לשנה. כל יום הוא הזדמנות לפוטנציאל הזה להפוך למציאות.
שאלות שאנשים שואלים
האם אנו נידונים בראש השנה או בכל יום?
שניהם. הגמרא אומרת שמזונותיו של אדם קצובים מראש השנה עד יום הכיפורים, וגם שאדם נידון בכל יום. החסידות מסבירה שראש השנה קובע את הפוטנציאל לשנה, וכל יום מכריע איך הברכה הזו יורדת לחיים האמיתיים.
אם הכל נקבע בראש השנה, למה אנו מתפללים בכל יום?
כי אנו מבקשים מה' שהברכה שכבר הוכנה לנו לא תישאר רק כפוטנציאל רוחני, אלא שתהפוך לטוב אמיתי ונראה: בריאות, פרנסה, הצלחה ומשפחה.
איפה בגמרא כתוב שאנחנו נשפטים כל יום?
רבי יוסי אומר „אדם נידון בכל יום” (ראש השנה טז, א). הלימוד שמזונותיו של אדם קצובים מראש השנה ועד יום הכיפורים נמצא בביצה טז, א.
יש לך שאלה על הלימוד הזה? שאל את הרב →