העקידה: למה החיים מבחנים אותנו

קריאה ללימוד בקבוצה על פרשת וירא, והמלווה לגיליון המקורות של Pizza & Parsha השבועי, תכלית הנסיונות. האזינו לקריאה למעלה (15 דקות), או קראו להלן.

אתגר בלתי נתפס

דמיינו שביקשו מכם לוותר על הדבר היחיד המשמעותי ביותר עבורכם בעולם. מה הייתם עושים?

זהו האתגר החריג שהאבraham פגע בו באחד הסיפורים הדרמטיים והמעוררי המחשבה ביותר בתורה.

לאחר שחיכו עשרות שנים לילד, האברם ושרה זכו לבסוף בבן, יצחק. אך אז הגיע פקודה בלתי נתפסת: ה' ציווה את אברהם לקחת את בנו היקר ולהקריבו כקורבן על הר.

אברהם יצא עם יצחק למסע של שלושה ימים. כשהגיעו להר, אברהם בנה מזבח, סידר את העצים וקשר את יצחק עליהם. ברגע האחרון, כשאברהם נטל את הסכין, מלאך קרא לו וציווה אותו לעצור.

אברהם גילה אז איל משתקשק בין שיחים סמוכים והקריב אותו כקורבן במקום. לאחר שעבר את המבחן החריג הזה, קיבל אברהם הבטחה אלוהית של ברכות עצומות לו ולצאצאיו.

אירוע זה, הידוע כעקידה (קשירת יצחק), מעלה שאלות עמוקות על אמונה, מוסר, אהבה וקורבן.

למה ה' ביקש מאברהם לעשות משהו כל כך בלתי נתפס? אם ה' כבר ידע את אמונו של אברהם, למה הוא צריך לבחון אותו? ומה יכול סיפור עתיק זה ללמד אותנו על החיים שלנו?

החיים מלאים במבחנים ואתגרים. אין אחד שפוטור מעובדה זו.

השאלה העמוקה יותר היא: למה? מהי התכלית של כל המבחנים האלה? האם יש דרך להיערך אליהם? ומהו קריטריון ה"עמידה" בהם? התשובות לשאלות אלו ניתן למצוא בתוך השפה עצמה שאנו משתמשים בה לבנות ולשקול אותם.

מה פירושו של "מבחן" בעברית?

מבחן או נסיון נתפסים בדרך כלל כדי לקבוע את רמת ההתפתחות שהאדם או הדבר השיגו לפני ביצועו.

מבחן: משהו (כמו סדרה של שאלות או תרגולים) למדידת כישורים, ידע, אינטליגנציה, יכולות או נטיבות של פרט או קבוצה.

ניתן לראות זאת מהאתימולוגיה של המילים עצמן. המילה test, או teste, היא מילה באנגלית אמצעית שהושאלה מהצרפתית העתיקה, ומתייחסת ל"כלי חרס, ובפרט סיר שבו נבדקו מתכות". באופן דומה, המילה trial מבוססת על המילה האנגלו-צרפתית triet, שמשמעותה "מעשה או תהליך של בדיקה, הצגה למבחן באמצעות בחינה, ניסוי וכו'". בשני המקרים, הנבדק נחשב כמי שיש בו מידה מסוימת של ספק. המבחן או הניסיון ניתנו אפוא כדרך עבור צד שלישי לאמת את הישרות או החריפות של מי שנבדק.

מה משמעות המילה ניסיון?

אולם ביהדות, מבחן אינו מיועד להעריך או לקבוע את התכונות הנוכחיות של הנבדק; אלא הוא מיועד לעורר ולהוציא אל הפועל את הכוחות הרוצים והכישרים הייחודיים הטמונים בתוכו!

כפי שמגיע, המילה העברית לאתגר או למבחן, nisayon, שורשית במילה nes, שמשמעותה להרים. כפי שהזוהר מסביר: "ה' מבחין את הצדיקים רק כדי להעלותם לגדולה". אך כדי שתתרחש העלאה כזו, עלינו לעלות מעל הפחד הטבעי והנטייה שלנו להתרחק מאתגרים, דבר המרומז במילה הקרובה lanus, שמשמעותה לברוח.

היהדות מלמדת אותנו להישען על האתגרים שלנו במקום לברוח מהם, כי המבחנים והסבלים האישיים והקולקטיביים שלנו מעוצבים כדי לעזור לנו לפתוח אנרגיות ויכולות שלא נוצלו בעבר, ולהעצים אותנו כך שנוכל להעלות על דמיון את היכולות שלנו. ההבנה הזו עצמה היא חלק בלתי נפרד מתהליך פתיחת הפוטנציאל האינסופי הטמון בנו.

הבנת המבחנים של אברהם

כפי שצוין, התורה¹ מספרת לנו שה' בחן את אברהם. חז"ל² ספרו עשרה מבחנים שהושגו על ידי רצון האל אשר אברהם נתקל בהם. הראשון³ היה כאשר נמרוד כפה עליו לבחור בין הכחשת אמונתו באל אחד ועליון, או להיזרק לתנור של אש. המבחן העשירי והאחרון היה פקודת ה' לקשור את בנו יצחק על מזבח.

מה הייתה המטרה מאחורי סדרה כזו של אתגרים רוחניים ללא הפוגה?

בכיוון זה, הזוהר⁴ שואל: "אם ה' יודע הכל, למה הוא צריך לבדוק את אברהם?" האם ה' לא כבר ידע מה יהיה התוצאה? התשובה היא שה' בדק את אברהם כדי לתת לו הזדמנות להפעיל את הפוטנציאלים הלא-גלויים של גבורה והתחייבות, שה' ידע שכבר קיימים בתוכו.

במילים אחרות, עשרת המבחנים הללו לא היו כדי שה' יראה עד כמה אברהם נאמן; הם היו כדי שאברהם יגשים את עומק הפוטנציאל הרוחני שלו עצמו.

איך הגיע מבחן העקידה

התורה מציגה את הסיפור עם "ויהי אחרי הדברים האלה", "ויהי אחרי הדברים האלה". רש"י שואל מה קדם לעקידה ומציע שתי הסברות אלו.

הסבר ראשון: אחרי דברי השטן, שהאשים את אברהם: "מכל המסיבות שאברהם עשה, הוא לא הקריב לך פרה או כבש אחד." ה' ענה: "כל מה שהוא עשה היה לשם בנו. אבל אם אמרתי לו להקריב את הבן הזה לי, הוא לא יחזיק מעמד."

הסבר שני: אחרי דברי ישמעאל, שהתגאה בפני יצחק שהוא נחתן בגיל שלוש עשרה בלי להתלונן. יצחק ענה: "אתה מנסה להרשים אותי עם חלק אחד מהגוף? אם הקדוש ברוך הוא אמר לי להקריב את עצמי כולו לו, אני לא אחזיק מעמד."

רש״י על בראשית 22:1, על פי סנהדרין 89ב.

שניהם משתפים במוסר נפלא. בראשון, ה' מכריז על הנתינה המיוחדת של אברהם. בשני, יצחק מכריז על רצונו להקריב את הכל. אבל יש הבדל בין להיות מוכן לעשות משהו בתאוריה לבין להפגיש התחייבות זו בפועל.

העקידה הביאה את אברהם ויצחק למצב אמיתי שבו הנתינה שלהם נבדקה דרך פעולה. למרות שהמלאך עצר בסופו של דבר את הקורבן, הם הראו שההתחייבות שלהם הייתה יותר מדיבורים.

הלקח רלוונטי לחיים היומיומיים. קל לדבר על להיות טובים, כנים, נדיבים או מחויבים לערכים שלנו. השאלה האמיתית היא מה קורה כשהחייה לפי עקרונות אלו דורשת מאמץ, אי-נוחות או הקרבה אישית.

אנחנו אולי אומרים שאכפת לנו לעזור לאחרים, אבל האם אנחנו באמת מוצאים זמן למישהו שצריך אותנו? אולי אנחנו מאמינים שהכנות חשובה, אבל האם אנחנו נשארים כנים כשלאמת הדברים עלולה לעלות לנו משהו?

בסופו של דבר, האופי שלנו מוגדר לא רק לפי מה שאנחנו אומרים שאנחנו מאמינים, אלא לפי הפעולות שאנחנו עושים כדי לחיות לפי האמונות הללו.

איך לראות במבחנים וקשיים

למרות שהקשיים שלנו מרגישים לעיתים קרובות כמעוררי פחד, גישה של נכנעות לא יכולה לשרור. ה' לעולם אינו נגדך. למעשה, לפי הצפייה היהודית, כל בדיקה או מבחן שעוברת אינה ביטוי לחוסר אמונה של ה' ביכולותיך, אלא ביטוי לאמונתו ביכולת שלך.

כפי שהתלמוד⁵ מלמד בצורה נוגעת ללב: "ה' אינו דורש מהיצירות שלו דרישות בלתי אפשריות." בדיוק כמו שאי אפשר לדמיין הורים אוהבים שיתנו יודעים לילדם מטלה שמעבר ליכולותיו, כך ה', אבינו האוהב, לא יציג בפנינו אתגר שמעבר ליכולותינו או שאינו למען טובתנו.

לכן, בכל פעם שאדם נתקל באחת מהרבות בדיקות בחיים, זהו למעשה סימן לאמון של ה' בו וביכולת הפוטנציאלית שלו.

במקום להיות ביטוי להסתייגות אלוהית, כל בדיקה בחיים היא למעשה הצבעת אמון קוסמית.

למעשה, הקשיים האישיים שלנו יכולים אף לראות כסימן לחסד, שכן ה' מוכיח את האוהבים שלו.⁶ בדיקה היא דרך של ה' להגיד: אתה מוכן לרמה הבאה.

למה אנחנו יכולים להיות גאים בבדיקות שלנו

מעניין, המילה נֵס מתייחסת גם לדגל, שכן הבדיקות הייחודיות של כל אדם בחיים הן כמו תג כבוד שמייצגות את מסע הצמיחה וההישג האישי הספציפי שלו. במילים אחרות, הקשיים שלנו הם מה שיוצר ומעצב אותנו, נותנים לנו את החותם והחתימה הייחודיים שלנו בהתבסס על איך שאנחנו מגיבים אליהם.

רעיון מעצים זה מבוטא בהצהרה התלמודית הפראדוקסלית⁷: "כל שגדול אדם בצדיקות, גדול יצר הרע שלו." זה נוגד את האינטואיציה. היינו חושבים שהרמת הצדיקות של אדם נקבעת על ידי, וצריכה להתאים ישירות, למידה שבה הוא הצליח להפחית או לשנות את יצר הרע שלו. אך לפי התלמוד, ההפך הוא הנכון: ככל שאדם גדל רוחנית, כך הקרב שלו עם האגו והניסיון הופך לגדול יותר. זה בגלל שככל שאדם הופך לצדיק יותר, כך הוא יכול יותר להתגבר על אתגרים עדינים ומשמעותיים יותר.⁸

בדיקות יכולות לגרום לנסים

במילים אחרות, קשיים מוסריים ורוחניים רציניים אינם סימן לחולשה אלא לכוח ולפוטנציאל נרדם שאולי נוכל לשחרר ולהפעיל דרך התמדה פורונית שלנו מול אתגרי החיים.

חשוב לציין כי משמעות נוספת של המילה נס היא פלא, מה שמרמז על העלאת הטבעי על חשבון הלא טבעי. אכן, החסידות⁹ מלמדת כי מבחינה אלוהית, כל בדיקה בחיינו מספקת את התנאים המדויקים המאפשרים לנו לחמוק מגבולותינו ה"טבעיים", ובכך לבצע "פלא" בתוך תחום החיים האישי שלנו.

הגישה הטובה ביותר להתמודדות עם קשיי החיים

לכן, אין מצב בחיים, לא משנה כמה הוא מאתגר, שיש לראות אותו כבלתי אפשרי להתמודד איתו בצורה בונה. תמיד יש לנו את ההזדמנות לבחור בחופשיות כיצד נגיב לכל נסיבה.

כל בדיקה באמונתנו או באופיינו היא לכן פוטנציאל להפוך לגשר של טרנספורמציה לעצמנו, ולטוב האולטימטיבי; הכל תלוי באופן שבו אנו מתקרבים, מעבדים ומעברים דרכו. כפי שהרב נחמן מברסלב, הגדול בחסידות, לימד במפורסם¹⁰: כאשר אתה מחפש את ה' ונתקל במכשול, אל תנסה להימנע ממנו או לעקוף אותו (או אפילו לעבור מעליו), כי ה' עצמו נמצא בתוך המכשול ההוא בדיוק.

השגחה פרטית: הסוד לכוח

גישה זו שורשתיה עמוקות במושג ההשגחה הפרטית, hashgachah pratis, האמונה כי ה' אחראי על עולמנו ומפקח על כל פרט קטן בו בכוונה מודעת.

הידע בקיום תכנון אלוהי מאחורי המציאות מחייב אותנו להתגבר על הרגשות האינסטינקטיביים הטבעיים של פחד ויאוש כאשר אנו ניצבים בפני כל אתגר, במיוחד כזה שחשבנו שאנחנו מעליו או מחוץ לו. במקום זאת, הוא מעצים אותנו למצוא את הברכה הסמויה המובנית בכל צרה.

ה', בדומה לאימון אישי, מודע היטב הן לגבולותינו הנחשבים והן ליכולתנו האמיתית. לכן הוא מתכנן באופן אסטרטגי את מסלולי המכשולים הייחודיים שלנו כדי לעזור לנו לגשת לכוחותינו העמוקים ביותר ולהגשים את הפוטנציאל הגבוה ביותר שלנו. כי באמת, כל אחד ואחד מאתנו אינו פחות מפלא המתהווה. הבדיקות והקשיים בחיינו הם רק הרקע הכהה מולו אורנו הפנימי יכול להאיר.

השורה התחתונה

בדיקות ונסיונות בחיים הם אינדיקציה לכוח פנימי, ולא לחולשה; אלו הן דרכו של ה' להודיע לנו שאנו מוכנים לרמה הבאה.

סיפור: "אני קנאי אליך"

יהודי מסורתי שנתקל בקושי רוחני פנה פעם אל הרבי מלובביץ' כדי לדון בבעיותיו הדתיות.¹¹

הוא רצה בנאמנות לחיות את חייו על פי ההלכה, אך לבו המשיך להוליכו לכיוון אחר.

לאחר שהציג את מצבו בפני הרבי, האיש שקט. הוא נערך לתוכחה חזקה, וצפה שיתאמר לו בבירור כמה רגשותיו פוגעים ברמתו הרוחנית.

הרבי אף הוא נשאר שקט זמן מה.

“אני מקנא בך,” אמר הרבי לבסוף. הצעיר, שהופתע, לא הבין לחלוטין את משמעות דברי הרבי.

הרבי המשיך: “ישנם מדרגות רבות בחיים, ולכל אדם ניתנת המדרגה שלו. המדרגות מתגלות כאתגרי החיים ובחירות הקשות. הבחינות שאתם עומדים בפניהן הן המדרגות שמעלות אתכם לגבהים רבים: ככל שהאתגר גדול יותר, כך המדרגה גבוהה יותר. ה' נתן לכם בחינות קשות אלו כי הוא מאמין שתוכלו להתגבר עליהן, והוא חידש בכם את היכולת לעשות זאת. רק החזקים ביותר מוצעים להם מדרגה מאתגרת כמו שלכם. האם אינכם רואים למה אני מקנא בכם?”

על פי ספרו של מנדל קלמנסון, עם הדבר, “אתגרים: ניסיון” באתר Chabad.org. עובד ללימוד בקבוצה על ידי הרב שלמה פוקס.